fbpx

מאמר השבוע

גמגום

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

נהוג לומר שמשה רבנו היה מגמגם. אמנם, אין ודאות שאכן זו הייתה בעיית הדיבור שלו; ייתכנו אפשרויות נוספות כגון דיבור לא ברור, בעיית היגוי כלשהי או אולי דיבור ברמה רוחנית גבוהה כל כך שהעם הפשוט, עם העבדים, התקשה להבין.

ובכל זאת, ננצל את ההזדמנות כדי לדבר על אנשים עם גמגום. אנשים אלו חווים קושי להפיק את דיבורם באופן שוטף, אך בעיקר חווים קושי בקבלת הסביבה את לקות הדיבור שלהם. הם חווים לעיתים לעג, הקנטות או חיקוי של צורת דיבורם הפגומה. ילדים עם גמגום מתארים חוויות קשות של דחייה מצד ילדי הכיתה, ולעיתים גם ממורים שאינם יודעים כיצד לקבל את הילד המגמגם. האם לשתף אותו בכיתה? הרי זה יביך אותו. אולי להתעלם מהפעמים שהוא מצביע? אולי דווקא כן לבקש ממנו לענות, אבל אז, מה יהיה אם הוא יענה וכולם יצחקו? איך להגיב? להדגיש את העוולה שבכך או שמא להתעלם ולא להביך עוד את הילד?

ראשית, חשוב לקיים שיחה אישית עם הילד ולשאול לרצונו. יש ילדים שמעדיפים שלא יפנו אליהם בשיעור ואחרים יבחרו שכן יפנו. יש תלמידים שיעדיפו שלא ידונו בכיתה על היחס של החברים אליהם ויש אחרים שישמחו בכך. ערוץ פתוח של המורה עם הילד המסוים הזה יוכל להקל עליו מאוד. התלמיד גם יוכל לדווח למורה כל אימת שמציקים לו כי ידע שהמורה מודע ומוכן לעזור. במקרים של הצגות וטקסים בבית הספר, כדאי לתת לילד עם הגמגום תפקיד בשירה (שבה אין גמגום) או תפקיד שבו כמה ילדים מקריאים יחד קטע (כי גם במצב כזה, המכונה "אפקט המקהלה", לא מופיע גמגום).

שנית, חשוב לדבר עם החברים על נושא התוכן מול הצורה. ייתכן שצורת הדיבור משובשת ולקויה אך העיקר הוא המסר, ואנו צריכים להתייחס לתוכן דבריו של המגמגם ולא לצורת הבעתם. האמרה "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" נכונה גם למקרים אלו.

בנוסף, על המורה לדעת שיש טיפול טוב ויעיל לגמגום וכדאי להמליץ לילד ולהוריו על טיפול כזה. גם אם לא יושג דיבור שוטף לגמרי, שיפור מסוים הוא גם שיפור. יש לפנות לקלינאי תקשורת מומחים לתחום (לא כולם מומחים לתחום הספציפי הזה) להתייעץ ולקבל המלצות.

לעיתים קרובות יש קשר בין הפן הרגשי לגמגום. כדאי לתת מענה גם לכך.

ומעל הכול – סבלנות, הקשבה ואורך רוח מעודדים דיבור שוטף יותר. נסו זאת!

שיתוף ב facebook

שתפו את הכתבה

למאמרים נוספים

מאמרים נוספים:

גמגום

נהוג לומר שמשה רבנו היה מגמגם. אמנם, אין ודאות שאכן זו הייתה בעיית הדיבור שלו; ייתכנו אפשרויות נוספות כגון דיבור לא ברור, בעיית היגוי כלשהי

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן