fbpx

עסקה שמגלגלת מיליונים

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אני פוגש אותם בבוקר, בכניסה לתפילה. עייפים וטרוטי עיניים, גוררים את עצמם למקום הישיבה שלהם. המבט בעיניים אומר – ריבונו של עולם, איך עוברים את היום הזה?

ימי הפורים המתקרבים מעלים בכל שנה סוגיות חינוכיות ממגוון תחומים. אחת מהן עוסקת בשתיית אלכוהול בקרב בני נוער ובדרכי התמודדות עם התופעה שנדמה שכבר חצתה את גבולות חג הפורים והחלה לטפטף את טיפותיה המרות גם לשאר ימות השנה (בבחינת "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע").

בשכבת הגיל שאיתה אני עובד עדיין לא ניכרת משיכה או עניין במשקאות חריפים, וקשה לי לומר שזו סוגיה בוערת שנמצאת על השולחן. אך בהקשר רחב יותר, אחד ההיבטים של תופעת השתייה הוא עניין ההתמכרות. את סוגיית ההתמכרות, בשונה מסוגיית האלכוהול, אנחנו פוגשים אצל תלמידים בגיל צעיר מאוד, כמעט בכל שכבות הגיל. אם אינני טועה, רוב תופעות ההתמכרות שאנו נתקלים בהן בגילאים האלה קשורות לטכנולוגיה, אינטרנט ומשחקי מחשב.

מבחינה לשונית, המילה "התמכרות" קשורה למכירה. מכירה היא עסקה שבה צד אחד מוכן לוותר על בעלות שיש לו על חפץ מסוים בתמורה לקבלת דבר מה שערכו שווה בעיניו לחפץ הנמכר. התמכרות שונה ממכירה רגילה בכך שמדובר במכירה שבה אדם מוכר את עצמו (כמו המשמעות הרגילה של בניין התפעל שהיא פעולה שחוזרת אל העושה). אם התמכרות היא מכירה של אדם את עצמו, צריך להבין מיהם הצדדים בעסקה ומה המחיר המוצע, מי מרוויח ומה הרווח, ומה אפשר ללמוד על ערך ה"חפץ" הנמכר.

בשיחות רבות שערכתי עם תלמידים שהיו מכורים למשחקי מחשב עלתה תחושה של חוסר ערך עצמי, היא מובילה לחוסר ערך לזמן הפנוי שלהם וממילא הם היו מוכנים למכור את עצמם ואת זמנם תמורת "רווח" מפוקפק. במקום שהילד יחיה בתודעה שהוא "בן מלך שעשוי מאבנים טובות", הוא מוכן למכור את הדברים החשובים ביותר שיש לו בעבור הנאה זולה או סיפוק שטחי.

העסקאות האלה מגלגלות מיליונים, לא רק במובן הכספי, מיליוני אנשים מתגלגלים ממקומם ונופלים לתהומות בלי יכולת להחזיר את השליטה לידיהם.

בפרשת כי תבוא, פרשת הקללות, הקללה האחרונה והסופית היא "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה". זהו שפל המדרגה. כשאדם מנסה למכור את עצמו ואינו מוצא קונה – הוא הופך חסר ערך לחלוטין.

כאנשי חינוך, כשאנו עוסקים בנושא ההתמכרות, הרבה פעמים אנו נוטים לדבר על הסכנות ודרכי המניעה. לפי מה שאני חש, יש צורך לשוחח עם התלמידים על היבט נוסף – ערך עצמי, למה אני חשוב, למה הזמן שלי חשוב, מה הערך של הכוחות המיוחדים שלי ומה האור שאני יכול להביא לעולם.

אמנם ערך עצמי וחשיבות הזמן הם נושאים שהילד אמור לרכוש בבית הוריו מיום לידתו, אך נראה לי שכאנשי חינוך שנתקלים בתופעות אלה בבית הספר, תפקידנו הוא להעצים את תחושת הערך והחשיבות של הילד, להזכיר לו כמה הוא חשוב ומסוגל ויכול וכמה הזמן שלו יקר. עלינו ללמד אותו כיצד לבצע עסקאות נבונות כשבאים להשקיע משאבים יקרים כמו זמן, כוחות נפש, כישרונות ובחירה חופשית.

נשתדל ללמד את עצמנו ואת התלמידים שלנו לכלכל את צעדינו בתבונה, להכיר בערך המשאבים שלנו ולהיות כלכלנים מוצלחים שעושים עסקאות מוצלחות כדי להשיג רווחים משמעותיים ואיכותיים.

 

**

זאב אלבו, מורה ומחנך ביסודי ובחטיבת ביניים בערד.

zeevush@gmail.com

שיתוף ב facebook

שתפו את הכתבה

למאמרים נוספים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן