fbpx

הפיל הלבן שבחדר

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הוא בסך הכול בכיתה י"א, אבל האלכוהול כבר חלק מחייו.

בורח מהפנימייה בבוקר, כוס וודקה אחת. מתחמק בצהריים, כוס וודקה שנייה.

נעלם אחרי ארוחת הערב, כוס שלישית.

לא תמיד זה היה ככה. האלכוהול התחיל לתפוס אצלו מקום של כבוד כשהיה בכיתה ח'. סעודת פורים, "שלוק" ראשון של גדולים. אבל אז הוא גילה משהו חדש על עצמו.

האלכוהול הפך לחבר טוב שמסייע לו לשכוח מהצרות, מהאבא האלים, מהאימא המסכנה שעובדת בשלוש עבודות במקביל. מהקשיים בכיתה, מהמריבה עם החברה.

באמצע כיתה י"א ראיתי אותו חומק החוצה. הלכתי אחריו, לא היה צורך להתחבא או להסתתר, הוא היה ממוקד מדי על המטרה – להשיג עוד כוס אלכוהול.

הוא שילם למוכר, ואני ניגשתי אליו. להפתעתי, קיבלתי חיוך וחיבוק. סוף סוף תפסתם אותי.

שוחחנו זמן רב, על המקום המכובד של האלכוהול בחייו. מתברר שהאלכוהול כבר מזמן לא פוגש אותו שלוש פעמים ביום, אלא הרבה מעבר לזה.

החלטתי להניח את "הפיל הלבן" במרכז השיחה. סיפרתי לו שכבר תקופה ארוכה אנחנו חושדים שקורה משהו. שאנחנו יודעים שיש לו קשיים רבים – אישיים, משפחתיים, לימודיים, חברתיים.

שאלתי אותו מה הייתה התועלת שהוא הפיק מהשתייה, מה נתן לו את המענה ואולי אפילו את השלווה.

התשובה לא איחרה לבוא: "זו לא שלווה. זו תפיסת ראש רגעית. אתה מרגיש שהצרות נעלמות, שהכול סבבה. אבל אחרי כמה זמן זה עובר. האלכוהול מתפוגג, אתה שוב לבד והצרות הופכות לכבדות יותר". את כיתה י"א הוא סיים במוסד לגמילה. בסיוע אנשי טיפול נוצרה ההבנה שכובד המשקל לא מאפשר לו להתמודד לבד.

אחרי ארבעה חודשים בגמילה (בתנאי פנימייה) הוא חזר אלינו לקבוצה. המצב המשפחתי לא השתנה בהרבה, אבל את כיתה י"ב הוא סיים עם ציונים טובים, חברים רבים וחיוך ענק!

 

הסיפור הזה וסיפורים נוספים שהגיעו אחריו מבני נוער אחרים המחישו לי משפט שפוגשים בפרקי אבות, בסיפורי רבי נחמן ובמקורות רבים נוספים. אחד הציטוטים האהובים עליי בהקשר הזה הוא של נלסון מנדלה: "היופי הגדול של החיים אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום בכל פעם מחדש".

מה האלכוהול עושה לגוף שלנו?

האלכוהול הוא סם מרגיע-מדכא, הוא מאט את קצב פעימות הלב, את זרימת הדם. הוא מרחיב את הוורידים שקרובים לעור שלנו וגורם תחושת נעימות וחמימות.

אבל זה מצג שווא. הגוף שלנו מאבד אנרגיה, מאבד את החום הטבעי שלו ואנחנו מתקררים במהירות.

האלכוהול נחשב סם קשה והמתמכרים לאלכוהול נחשבים הקשים לטיפול מבין כל המתמכרים. אלכוהול מביא לנזקים גופניים רבים ביותר – בכבד, במערכת העיכול, בכליות, בלב ועוד.

 

פורים הוא סיבה למסיבה. אלכוהול בשפע, מבוגרים שמשתכרים ועושים שטויות. אין דוגמה "טובה" מזו לילדים ולבני הנוער שלנו.

מה תפקידנו בפורים?

לזהות את אלו שמדאיגים אותנו, לשוחח איתם לפני המסיבות ולתת ידע. להבהיר שמצג השווא שהאלכוהול עלול ליצור אצלם בפורים הוא דבר חולף. הצרות לא עוברות, הקשיים לא נמוגים פתאום.

להזכיר להם שחשוב למצוא את החבר ה"סחי", זה שלא מתחבר לשתיית אלכוהול, ולמנות אותו להיות האחראי, החבר שמסייע לא להגזים ולא לאבד את עצמם לחלוטין בחג הפורים.

 

**

אבי אונגר, מנהל היחידה לעבודה קהילתית, במועצה האזורית גוש עציון. לשעבר מנהל תחום המניעה בגוש.

aviunger@gmail.com‬‏

שיתוף ב facebook

שתפו את הכתבה

למאמרים נוספים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן