דמוקרטיה וסמכות

שתפו את הכתבה

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

סמכות ואחריות באות יחד

במהלך שנות עבודתי כמורה זכיתי שנה אחת ללמד במשך שנה אחת בבית ספר דמוקרטי. בשנה זו התאפשר לי להתנסות בדרכי חינוך מגוונות ולהעביר שיטות מבית ספר אחד למשנהו.

האחריות נמצאת בבסיס קיומו של בית הספר הדמוקרטי, ולמעשה הוא בנוי מהיוזמות שהתלמידים מעלים ומבצעים. ללא ביצוע של התלמידים היוזמה לא תצא אל הפועל.

וכך זה מתנהל: לדוגמה, כדי לצאת לטיול שנתי, על התלמידים להעלות את הרעיון, לשבת עם חברי ועדת הטיולים, לדון ולהחליט מה יש לעשות. מכיוון שהטיול דורש תקציב, הוא כרוך ביציאה ממבנה בית הספר לכמה ימים ועוד, על התלמידים להביא תוכנית בנויה לפני האספה. האספה מורכבת מכל תלמיד ואיש צוות שמחליט להגיע אליה ובה מתקבלות ההחלטות. טיול שנתי הוא נושא שמעניין תלמידים רבים, ולאספה זו יגיעו ככל הנראה תלמידים רבים.

במהלך האספה יציגו חברי הוועדה את הרעיון שלהם ויציינו מהם הצרכים (תקציב, אישור יציאה מבית הספר, שכירת מורה דרך וכו'). באי האספה ישאלו שאלות ואחרים יענו תשובות, ובסוף, ההצעה תעמוד להצבעה. ייתכן שהיוזמים יצליחו לשכנע את הנאספים לאשר את הצעתם, ייתכן שלא וייתכן שההצעה תוחזר להמשך שיפורים ודיון במועד מאוחר יותר.

האחריות באה עם סמכות. במקרה שהכול אושר והתלמידים עלו לאוטובוסים ויצאו לטיול, לאחר זמן תתעורר תחושת הרעב ונעצור לאכול; אם ועדת הטיולים חשבה על הצורך הזה מראש, ושלחה מבעוד מועד שני חברים לקנות במרכול ליד ביתם את האוכל לטיול – מצוין. אך אם התלמידים קנו כמות עצומה של פיתות ומעט מאד ממרחים וירקות, כולם ייאלצו לאחר זמן לאכול פיתות עם פיתות. הסמכות והאחריות באות יחד, אנו סומכים על התלמידים, ועל כן מאפשרים להם להוציא לפועל את תוכניתם בעצמם ללא אישור של הצוות, ולא אחת תלמידים נופלים וטועים, אך בעיקר לומדים ומתמודדים עם ההשלכות של מעשיהם.

דוגמה נוספת היא רצונו של תלמיד שבפינת המשחקים יתווסף צעצוע. גם כאן התהליך זהה. באופן זה האחריות מוטמעת אצל התלמיד, ומכאן מגיעה אל התלמיד הסמכות לעשייה וליוזמה מלאה.

תומר עינב, מגיע מעולם החינוך, עוסק בתיאטרון, אימון והנחיה.
Tomereinav2@gmail.com

Share on facebook

שתפו את הכתבה

למאמרים נוספים

התפילה- המשמעות שמעבר למציאות

להתפלל – זה לראות בתוך המציאות היומיומית את החלום, את מה שמעבר למה שאני רואה. כך בשיר של זלדה: "השמש האירה ענף

משנים כיוון: פונים מהחוץ פנימה

כאשר חינכתי את כיתה א' בשנתי הראשונה כמורה, הייתה זאת תקופה מורכבת בחיי. אחת האחייניות שלי, בת שמונה, הייתה חולה מאוד בסרטן

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן